«

»

אפר' 29 2009

דוגמא 3 אג"חים – רם אג"ח ב'

ראשית, אסביר מעט על האג"ח שהנו אג"ח מובנה. זה שהוא מובנה (סטראקצ'ר) בא לידי ביטוי בכך שהוא משלם ריבית רק כאשר מתקיימים תנאי סף מסוימים. האג"ח המסוים הזה משלם ריבית גבוהה יחסית (9%), כאשר מתקיימים תנאי סף הבאים: הדולר צריך להיות מעל 3.65 וטווח ריבית הליבור בארה"ב של 6 החודשים בין 0%-7%. הריבית נצברת על בסיס יומי ומחולקת אחת לשלושה חודשים.

דבר נוסף הרלוונטי בהקשר של אג"חים מובנים היא האפשרות של המנפיק לבצע ריקול (פדיון מוקדם) בנייר במחיר המתואם שלו. המנפיק של הנייר הספציפי הזה הוא Common Wealth Bank Australia (CBA).

 

סיכונים הנובעים מהאג"ח:

· תנאי הסף של הדולר הוא החלק העיקרי הרלוונטי, כי התנאי הקשור בריבית אינו מהווה איום.

· סיכון המנפיק בהקשר של חדלות פירעון.

· למי שמניח כי לא יהיה ריקול במהלך חיי האג"ח, המח"מ שלו הוא ארוך יחסית (יותר מ-10).

ריבית הנקובה: 9% נומינאלי.

תאריכי הפוזיציה: אזור הקניה 17.11.2008-07.01.2009 אזור המכירה 16.02.2009-03.03.2009

מחיר רכישה: 70-60.

אפסייד: 95 (מבלי לכלול קופונים שחולקו במהלך תקופת ההחזקה) (35%-58%).

דאונסייד: 57 (5%-18%).

מניעים לכניסה לפוזיציה:

· מדובר באג"ח המדורג AAA, כאשר לאחר בדיקה של CBA (הבנק המגבה) בעת פתיחת הפוזיציה נראה במצב יציב, כאשר עדיין חילק דיבידנדים, שמר על הלימות הון ראויה ובנוסף יכול היה לגייס הון בריבית לא גבוהה תודות לגיבוי ממשלת אוסטרליה של החוב. כמו כן, לעת ההיא, ביצע CBA ריקול בסדרות של אג"חים שונים, אינדיקאטור נוסף למצב נזילות טוב של הבנק.

· בעת ההיא, הניכיון של האג"ח הבטיח (בהנחה שהבנק המגבה יעמוד במחויבויותיו) תשואה אפקטיבית של יותר בין 3.63% ל-5.24% וזאת בהנחה ותנאי הסף אינם מתקיימים כלל והאג"ח ימשיך להתקיים ללא פדיון מוקדם (מה שנתפסו על ידי כהנחות לא סבירות). במקרה הזה, אפשר להעריך דאונסייד זה ע"י המרווח בין האג"ח לאג"ח ממשלתי מקביל – כאשר אתה מניח הנחות לגבי המח"מ (אפשרות לריקול), מה ההסתברות להמשך תשלום הקופונים וכו'.

· פעולותיו של בנק ישראל לחיזוק הדולר גרמו להסתברות של שקל חלש לעומת הדולר להיראות כגדולה להערכתי. כמו כן, הערכות לגבי תהליך הורדת הריביות פה בארץ, יחדיו עם המשך קניית הדולרים על ידי הבנק המרכזי.

· בתאריכים שציינתי לעיל, ניתן לראות התחזקות משמעותית של הדולר למול השקל, אך המשך ירידה במחיר הנייר לכן, אם אתה מניח יציבות בבנק המרכזי, אפשר להסביר את הירידה במכירות של קרנות נאמנות, קופות גמל וכו'. כלומר, לא ניתן להסביר זאת על ידי הסיכון של אי עמידה בתנאי הסף.

ramb1

ramb2


«

»

תגובה אחת

  1. קוסטה

    ניר מדוע הפסקת לעדכן את המדור הזה.. :) תתעורר!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

אתם יכולים להשתמש באפשרויות ותגי ה-HTMLהבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>