«

»

ינו' 07 2010

בניית תיק השקעות – פרק 2: התנהגות פיננסית

בכוונה בחרתי שהפרק הראשון אחרי ההקדמה יעסוק בהתנהגות פיננסית ואיך שהיא משפיעה על הקצאת נכסים והשקעה במדדים. לדעתי זה אחד המכשולים העיקרים בהשגת היעדים הפיננסים, ואחד שאין לזלזל בו. אני אפילו אקצין ואגיד שלא נתקלתי ולו במשקיע אחד שלא עשה שטויות וטעויות שנבעו אך ורק מפסיכולוגיה והתנהגות פיננסית שאינה רציונלית.

אי אפשר למנוע את זה לגמרי, אנחנו תמיד נהיה מוגבלים על ידי תפישת המציאות שלנו, האמוציות והפחדים. והרוב המוחלט של האנשים לא מחווטים לעסוק ולהרוויח בשוק ההון, והבעייה היא, כמו שנאמר בהקדמה, הקצאת נכסים זה משהו שכולנו עושים, בין אם אנחנו מוכנים ומודעים לזה ובין אם לא.

מה שאנסה לעשות בפרק הזה של הסדרה, זה לפרט קצת על הרכיבים הבעייתיים בהתנהגות פיננסית שנוגעת להקצאת נכסים, השקעה במדדים, וקונספט של טווח השקעה ארוך. אני בטוח שאני נוגע רק בקצה הקרחון, אבל אני מעדיף לכתוב על דברים שנתקלתי בהם באופן אישי מאשר לנסות לכסות את כל התורה כולה. בסוף אתן מספר לינקים לאתרים אקדמאים נבחרים וידועים עם הרבה חומר קריאה בנושא, למי שמעוניין להעמיק את הידע.

הנה רשימה של המכשולים ההתנהגותיים והפסיכולוגים הנפוצים ביותר שנתקלתי בהם אצל משקיעים שבוחרים להשקיע דרך מדדים והקצאת נכסים [כמובן שחלק מהבעיות צצות גם בשיטות השקעה ומסחר אחרות בשוק ההון]:

1. הערכה לא נכונה של טווח זמן ההשקעה והנזילות הדרושה. זו כנראה הבעייה השכיחה ביותר. משקיעים רבים פשוט מתאהבים בקונספט של טווח השקעה ארוך ומחפשים את השקט הנפשי, אבל בפועל מעט מאוד משקיעים מצליחים להתמיד לאורך זמן. רובם לא מעריכים נכון את הסיכוי לארועים לא צפויים [הארוע אולי לא צפוי, אבל הסיכוי שהוא יתרחש לרוב ניתן להערכה], והרבה נוטים להתייחס לתיק ההשקעות ככסף נזיל וזמין למרות שהוא תוכנן מראש עם דרישות נזילות יותר מחמירות.

2. הערכת יתר ליכולת לספוג תנודות בתיק. הפסדים חדים גומרים לפניקה, רווחים חדים גורמים לאופוריה. כמו שמיד אחרי ארוחת צהריים, כשהבטן מלאה, קשה לחשוב על ארוחת ערב, ונראה שלעולם לא נהיה רעבים יותר. בדיוק כך, כאשר מרכיבים תיק על בטן מלאה, קשה לדמיין כיצד נגיב למקרה של הפסדים. מניסיוני רוב המשקיעים מגיבים שונה מציפיותיהם להפסדים או רווחים בתיק. התגובה לרוב מסיטה אותם מהמסלול שהם תיכננו מראש.

Geech Classics

3. עודף התייחסות לעבר ולעתיד הקרובים. ההתנסות האחרונה שלנו בשוק, והתנהגות השווקים בעבר הקרוב משפיעים בצורה קיצונית על העדפות בבניית התיק. באותו אופן, התוצאות המיידיות אחרי בניית התיק, במיוחד אם הן שליליות, יכולות לגרום לרגשות חרטה, פקפוק עצמי, מחשבות שניות ומקשות על ההתמדה בתוכנית שנקבעה מראש.

4. התעלמות מוחלטת מחסרונות השיטה, והפתעה כאשר הם מתממשים - ביטחון עצמי מופרז. צריך להודות בזה: אין דרך לדעת אם האלוקציה תעבוד. אין דרך לדעת אם הפקדה תקופתית תהיה טובה יותר מלקנות ולהחזיק, אין דרך לדעת אם מניות יתנו תשואה יותר טובה מאגרות חוב, אין דרך לדעת את התנודתיות של כל נכס בעתיד או את הקורלציה בין הנכסים. צריך פשוט לקבל את זה, ולהיות מוכנים לאפשרות שנטעה. זה נקרא סיכון, ומי שבוחר לקחת אותו לא יכול אחר כך להיות מופתע כשהוא מתממש.

5. חשיבה מוטעית בהערכת כסף: ריאלי מול נומינלי. אנחנו רגילים לחשוב על כסף במונחים מוחלטים. אבל תוצאות האינפלציה יכולות להיות הרסניות. במיוחד על פני טווח זמן ארוך. אינפלציה של 2% על פני 10 שנים, תוריד את הערך של שקל ל-80 אגורות. הפסד של 20% בכוח הקנייה. ועדיין רוב המשקיעים יחשבו שהם לא הפסידו כסף על המזומן שלהם או על פיקדון בנקאי שהרוויח 1% לשנה בזמן הזה.

6. המנעות מהפסד כספי במקום המנעות מסיכון מיותר. בגלל הקושי בקבלת הפסדים, רוב המשקיעים יעדיפו תשואה בטוחה עם תנודתיות נמוכה, מאשר סיכוי לתשואה גבוהה עם תנודתיות גבוהה. הבעייה היא כפולה, כי הרבה מהם מגלים את העדפה הזו אחרי הפסד בתיק [ראו התנהגות מס' 2]. מה שגורם להם לקפוץ מהקצאה אחת להקצאה שנייה, ולהפסיד פעמיים.

7. הערכת יתר לפיזור. בגלל החשש ליפול על הסוס הלא נכון, בגלל החשש לטעות בהקצאת הנכסים, משקיעים רבים נוטים לפזר את התיק על פני מספר רב של נכסים, וגורמים לעצמם הרגשת ביטחון מזוייפת. כאשר הזמנים נהיים קשים, והקורלציה בין השווקים גדלה, נראה שהכל מתמוטט כמו מגדל קלפים. בשלב הזה הביטחון המופרז הופך לפניקה מופרזת והאמון העצמי כמו גם האמון בשווקים נעלמים.

8. שינוי קיצוני במצב הרוח ובסבלנות. כאשר קוראים כותרות כמו: "מי שהשקיע בתל אביב 25 לפני כך וכך שנים עשה כך וכך תשואה" קל להסתכל על הגרף העולה, להתעלם מכל הנפילות שהיו בדרך, כולן נראות שטוחות במבט לאחור, ולחשוב שלא קיימת בעייה להתמיד. המציאות היא שהיום-יום שלנו מלא ברעש, מלא בכותרות סותרות, מלא בהערכות מתחלפות לגבי העתיד. והרעש הזה משפיע על מצב הרוח של כל אחד מאיתנו, על הסבלנות על הביטחון העצמי ועל היכולת לעמוד בתוכנית שהצבנו לעצמנו. תשאלו את עצמכם: כמה משקיעים אתם מכירים שהחזיקו מדד או סל מניות על פני תקופת זמן של 10 שנים ולא מכרו באמצע בעקבות רווחים, הפסדים או סתם שיעמום?

9. הערכה לא נכונה להתממשות רצפי הפסדים. שאלה: יש לי מטבע מוטה, הסיכוי להוציא עץ שונה מהסיכוי להוציא פלי. הטלתי את המטבע 30 פעם, ומתוך התוצאות אפשר לזהות שני רצפים: אחד מהם הוא 6 פעמים עץ רצוף והשני הוא 5 פעמים פלי רצוף. מה לדעתכם יכול להיות הסיכויים הטמונים במטבע? תשובה: התוצאה שתיארתי יכולה להתרחש בלי בעייה גם כאשר הסיכוי להוציא פלי הוא פחות מ-30%. עכשיו נהפוך את התרגיל, נניח ורק 3 שנים מתוך 10 מפסידות בבורסה. כמה משקיעים אתם חושבים מוכנים, מצפים או יודעים להתמודד עם 5 שנים רצופות של הפסדים? לא הרבה בכלל חושבים על האפשרות. הגרף למטה מראה שזה אכן המצב. לאורך זמן אחוז השנים המפסידות עומד סביב ה-30%, וכבר היו 2 רצפים: אחד של 4 שנים מפסידות, ואחד של 3 שנים מפסידות. רצף נוסף של 4-5 שנים מפסידות ממש לא מופרך, ועם זאת, מעט מאוד בכלל מעלים על דעתם או מוכנים לאפשרות כזו.

assetallocation_2_1

הדבר המתסכל בנושא הזה הוא שאני בטוח שרוב הדברים שכתבתי למעלה בכלל לא זרים לכל מי שרק טבל את בהונו בשוק ההון, אבל עדיין, מאוד קשה להתמודד בצורה אופרטיבית עם המכשולים ההתנהגותיים שהוזכרו מעלה, ועל כל אחד אפשר להרחיב וגם לכתוב ספרים שלמים.

אסיים במספר ניסויים מעוררי מחשבה לגבי יכולת לקיחת סיכונים, כפי שהם מתוארים בספר המומלץ Your Money and Your Brain.

1. קבוצת סטודנטים קיבלה אפשרות בחירה בין 70% סיכוי להרוויח 2$ או 4% סיכוי להרוויח 25$. מספר הסטודנטים שבחרו בסיכוי הנמוך גדל משמעותית אחרי שהעבירו אותם חוויה לא נעימה לעומת סטודנטים שנתנו להם לצפות סדרות קומיות בטלויזיה. לקיחת סיכון הפך להיות סוג של פיצוי.

2. קבוצת אנשים שעברו חוויה של חוסר וודאות [כמו להמתין לתשובת רופא] נטו להתרחק מסיכון לעומת אנשים שלא.

3. אנשים שעברו שנכנסו למצב רוח עצוב [כמו צפייה בסצנת מוות בסרט] היו מוכנים לשלם יותר תמורת עטים מאשר אנשים שצפו בסרט טבע. מי שיצא/ה למסע קניות אחרי פרידה כואבת יודע/ת על מה מדובר.

4. מחקרים הראו שיותר אנשים מוכנים ליטול סיכון, כאשר הטיעונים בעדו כתובים על רקע אדום מאשר על רקע כחול.

דרכי התמודדות

יש המון חומר מאלף בנושא, ויש מעט דרכים יעילות להתמודד עם הבעיות האלו. בכל זאת, הנה מספר הצעות שיכולות לעזור למשקיע:

1.       אם זוהי השנה הראשונה שלך בשוק ההון, קודם כל יש להבין שתפיסת העולם שלך לגבי פיזור, טווח השקעה, סיכון ובמיוחד לגבי היכולת שלך להתמודד עם סיכון נבנתה רק על סמך החודשים האחרונים שחלפו. יש הבדל גדול בין להסתכל על גרפים מהעבר לבין לחוות ולעבור אותו עם כסף מושקע. כאשר תנאי השוק ישתנו, לטובה או לרעה, כך גם תפישת העולם שלך תשתנה. לכן מומלץ להתחיל את השנים הראשונות באופן הגנתי. אין צורך למהר לקפוץ על הרכבת, שוב ההון יהיה כאן גם עוד שנה-שנתיים-שלוש, ומומלץ לחוות תקופת שיא ושפל לפני שמחליטים להגדיל את הסיכון בתיק.

2.       כתוב באופן מפורש את הציפיות, הסיכונים, התרחישים הטובים והגרועים והנימוקים מאחורי כל החלטה. התהליך הזה עזר להרבה משקיעים ששוחחתי איתם. הוא גורם להתחייבות אישית, מסיר ערפל, ועוזר יותר מאוחר לבחון את התיק ולשפר את ההחלטות.

3.       שתף מישהו אחר ומוכר בהחלטות ובשיקולים. זה מצטרף להמלצת הכתיבה באופן שבו זה דורש להגיד את השיקולים באופן מפורש, להקשיב לעצמך ולקבל פידבק ממישהו קרוב כמו בן/בת זוג או שותף מקצועי.

4.       פיתרון נוסף, הוא פשוט להעביר את הכסף לניהול חיצוני ולהיות פאסיבי לחלוטין. יכול להיות שאתם כועסים על קרנות הפנסיה, על עמלות ועל החוקים המגבילים - אבל אולי אחרי הקריאה הזו תגיעו למסקנה שמישהו צריך לשמור אתכם מעצמכם.

מצד אחד הקצאת נכסים אנליטית והשקעה במדדים לטווח ארוך מומלצים לרוב האנשים, מצד שני, רוב האנשים לא מחווטים להצליח בזה כפי שזה מתכונן לפי הספר. מתסכל אבל נכון.

~~

למי שמעוניין בחומר קריאה נוסף, להלן מספר אתרים שיספקו נקודת התחלה מצויינת לתחום:

  הפרק הבא עוסק באיזון תיק ההשקעות.

«

»

3 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מעולה.
    צריך ללמד את החומר הזה בבית ספר. גם מועיל וגם מעניין.

    חשבתי שאני כבר מעבר לזה אבל למדתי דברים חדשים מהפוסט הזה. נק' 9 גרמה לי לגרד את הראש כמו הנקודות מהספר של זוויג.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מעניין לדעת אם זוויג חקר את נושא השפעת האגו (או ביטחון עצמי מופרז) על החלטות בתחומים שמשקפים יותר את התוצאה של העשייה האישית (כמו מסחר בבורסה) ובכלל באופן כללי, האם האגו מונע מאיתנו ללמוד מטעויות ומהי ההשפעה של זה (כמותית) בתחומים שונים. אתה מכיר מחקרים בנושא? כשאני חושב על זה ההטיות שנאסים טאלב מדבר עליהן בספרים שלו (הברבור השחור ותעתועי האקראיות) נובעות במידה רבה מהאגו.

  3. מאיר

    יש לו בספר פרק שלם שמוקדש ל- Confidence והוא אכן מתאר שם הרבה תופעות שקשורות לבטחון עצמי ואגו.
    זה מתחיל כמובן בסקר הקלאסי בין נהגים, וגם צורות חשיבה כמו I SAW it coming.

    יש שם נקודה אפילו בקרב מנהלים בכירים, שרק 37% מהם חושבים שמיזוגים באופן כללי יוצרים ערך, אבל יותר מ-50% מהם חושבים שהמיזוגים שהם היו מעורבים בהם יצרו ערך. נקודה ברורה של ביטחון עצמי מופרז ואגו.

    ובנוסף, משקיעים נוטים לעשות את אותה טעות שוב ושוב. זה מתחיל מקניות חוזרות ונשנות של אותה מנייה, ונגמר בהגררות אחרי כותרות ושיאים פעם אחר פעם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

אתם יכולים להשתמש באפשרויות ותגי ה-HTMLהבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>