«

»

דצמ' 29 2009

בניית תיק השקעות – הקדמה

20091225_02

בסדרת מאמרים אלו אדון באחד הנושאים הפופולאריים, השימושיים, ועם זאת מאוד לא מובנים - השקעה על ידי הצמדות למדדים מרכזיים. אני מתכוון לגשת לנושא בגישה פרקטית, מפוכחת וכזו שתקנה כלים למשקיע שמחפש להבין את הנושא.

השקעה דרך אינדקסים, והקצאת התיק לנכסים שונים [assets allocation], היא למעשה דרך ההשקעה היחידה למי שחושב שאינו יכול לבחור ניירות ערך מסויימים או למי שחושב שבחירת ניירות באופן כללי אינה אפשרית בהצלחה לאורך זמן [כלומר חושב שגם אין טעם לתת למנהל כספים לבצע את הבחירה].

ישנם מספר עקרונות פשוטים להשקעה דרך אינדקסים:

1. בחירת מספר אינדקסים [למשל ת"א 25, ת"א 100, S&P500, MCSI EAFE, וכו'] ובחירת כלי שעוקב אחר האינדקסים [תעודות סל, ETF או קרנות אינדקס].

2. פיזור והקצאת הכסף.

3. ניהול התיק.

האינדקסים יכולים להיות מקומיים או בינלאומיים, נכסים קלאסיים או אלטרנטיביים, פיזור הכסף נע בין 100% מזומן או אגרות חוב ל-100% מניות או נכסים אלטרנטיביים. עקרונות הניהול נעים מפאסיביות מוחלטת [קנה והחזק - Buy & Hold] שבה לא נוגעים כלל בתיק ועד אקטיביות, למשל הפקדה חודשית של כסף נוסף או תיזמון כניסה ויציאה מהנכסים. מגוון האפשרויות הוא אינסופי.

עיקר המלל בנושא מוקדש להקצאת הכסף [משקולות: כמה אחוזים מהכסף מושקע בכל נכס] ולניהול הפאסיבי: קנה פעם אחת והחזק. למעשה כל תאורית התיק המודרני שהומצאה באקדמיה מדברת רק על חלוקת התיק בצורה היעילה ביותר, ויש גם עשרות ספרים בנושא, רובם מדברים על תשואות צפויות [כאילו שיש דבר כזה באמת], סטיות תקן, ביטא, שארפ, וכן הלאה. הדברים האלה חשובים, אבל האופטימיזציה משפיעה פחות על ביצועי התיק מאשר גורמים פחות מוכרים.

כשאני אומר משפיעה פחות, אין הכוונה שאפשר לבחור תיק אקראי בעיניים עצומות, כלל לא. אלא שבמקום להשקיע את המשאבים באופטימיזציה של הנכסים, צריך להתרכז בעיקר בלא לעשות נזק, ולהשקיע את שאר האנרגיה והזמן לנקודות שאפרט בהמשך.

בסוף הסדרה אתן גם מספר תיקים לדוגמא. בינתיים אכתוב מספר נקודות שמסכמות את עיקרי הדברים והמוקשים בבניית התיק:

1. היחס בין מניות/אג"ח/מזומן הוא המשפיע העיקרי על ההפסד המקסימלי, על התנודתיות ועל ביצועי התיק. אחרי שהיחס הזה נקבע, שאר תתי הנכסים בעלי השפעה מזערית לאורך זמן.

2. כל הפרמטרים שמיועדים לאופטימיזציה של התיק [סטיות תקן, שראפ, קורלציה, תשואות עבר, וכו'] בעלי פירושים שונים, תוצאות שונות, ומשתנים באופן קבוע. מי שנותן להם משקל רב מידי יצטרך לשנות את התיק שלו עשרות פעמים כדי להתאים למציאות המשתנה.

3. התיק כנראה יצטרך להיות נזיל הרבה לפני הזמן שהמשקיע משער, ויש להתכונן למקרים כאלו מראש.

4. יש סכנה אמיתית באחזקות שאינן צמודות למדד מחירים כלשהו בצורה כזו או אחרת, ובמיוחד יש סכנה במזומן.

5. סכומי כניסה משמעותיים בהתחלה [לעומת אחרי מספר שנים] יכולים לשנות את ביצועי התיק בעשרות אחוזים ויהיו הרבה יותר משמעותיים מרוב ההקצאות והאסטרטגיות האפשריות.

6. כל משקיע צריך להיות מודע ליכולות שלו ולזמן שהוא מעוניין להקדיש לנושא ובהתאם לבחור את כמות הנכסים. רוב המשקיעים כנראה יכולים להסתפק ב-3 עד 4 נכסים בלבד.

בפועל, כל מי שיש לו הון עצמי חיובי מבצע הקצאת נכסים, בין אם הוא מודע לזה ובין אם לא. החל מאלו שלא רוצים לשמוע על כסף ומחזיקים הכל בעו"ש או בפיקדון מתחדש בבנק, ועד אלו שבוחרים מניות או סוחרים לטווחים קצרים, ומחליטים כמה כסף מושקע והיכן.

מבין כל העקרונות המשפיעים על הקצאת נכסים ועל שיטת ניהול התיק, אני מזהה 3 שהם החשובים ביותר:

1. נזילות לאורך זמן: האם דרושה נזילות קרובה, רחוקה או בלתי צפוייה.

2. היכולת לסבול תנודתיות והפסדים בתיק, והנזק שייגרם אם בתום התקופה התיק יהיה בהפסד [מעבר לנזק כספי כמובן].

3. צפי כלכלי ותנודתיות עתידית.

הנקודה האחרונה נראית קצת תמוהה. הרי כל העניין בהשקעה מהסוג הזה הוא שלא צריך לחזות או להעריך את כיוון השוק. ובכן זו טעות: צריך גם צריך. אומנם יש משקיעים שעושים זאת לא במודע ["אני לא מתעסק בתחזיות, אני פשוט קונה מדד אחד ומחכה כי רוב הזמן המדדים עולים, ובסוף יהיה בסדר"] אבל כל לקיחת פוזיציה בשוק כרוכה בלקיחת עמדה.

בהמשך גם נראה ששיטת הניהול ביחד עם התנודתיות משפיעה באופן חד על התוצאות. אז לא מספיק לקחת עמדה בנוגע לכיוון אלא שיש צורך לקחת עמדה גם בנוגע לתנודתיות ולאופן שבו השווקים נעים.

יכול בהחלט להיות מצב, וזו גם הסיטואציה הנפוצה, שלמשקיע אין כלים/יכולת/סיכוי לקחת עמדה שקולה ולהיות צודק. במקרה הזה, ברירת המחדל תהיה ככל הנראה להצמד לדברים שעבדו עד עכשיו. אין בזה שום דבר רע כמובן. אם אין יכולת לדעת לאן הדברים נעים ובאיזה אופן, אז הבחירה במה שעבד עד עכשיו טובה כמו כל בחירה אחרת.

למעשה הסתירה-לכאורה הזו מייצגת הרבה מאוד מהדואליות שקיימת בהשקעת אינדקסים: מצד אחד מדובר בשיטה פשוטה, שלא דורשת הרבה מהמשקיעים, ואפילו מומלצת לרובם המוחלט. מצד שני, יש הרבה הנחות כלכליות ודרישות התנהגותיות שהופכות את השיטה הזו קשה ליישום.

הפרקים הבאים יתפרסמו עם הזמן ויעסקו בהתנהגות פיננסית, עקרונות ההפקדה התקופתית ובהנחות שעומדות מאחורי השיטה, איזון התיק, הבעייתיות בתיזמון השוק ויחד עם זאת אסטרטגיות כניסה ויציאה, ולבסוף העקרונות מאחורי בניית תיק ותיקים לדוגמא.

הפרקים יפורסמו תחת התפריט מאמרים בצד ימין ובקטגוריה נפרדת. בסך הכל אני מאמין שיצטבר כאן החומר המקיף והמקצועי ביותר בעברית בנושא.

מכאן אפשר להמשיך לפרק 2, העוסק התנהגות פיננסית.

   

«

»

7 תגובות

דלגו לטופס מילוי התגובה

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מאיר שלום.
    כאחד שהשקיע בתעודות סל עוקבי מדדים החל מחודש מאי האחרון, אני מצפה בקוצר רוח למאמרים הבאים כדי לפתור לעצמי כמה שאלות כגון:
    מציאת האיזון בין מדדי שווקים מתפתחים לשווקים מפותחים, מדדי סחורות, אנרגיה, קרנות ריט, מדדים עוקבי דיוידנדים, מדדי אג"ח, חשיפה מוגברת לדולר ודרכו אל המטבעות המקומיים, איזון התיק לאחר העליות האחרונות ועוד ועוד שאלות המטרידות אותי למרות הרווחים בתיק.
    מחכה למאמריך המלומדים.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אני אתן כלים מסויימים, ואציע מספר תיקים אפשריים. בלתי אפשרי לחלק תיק לאחוזים מדוייקים, וצריך להודות שיש שקילות בין הרבה מאוד אפשרויות. איזון התיק יהיה פרק בפני עצמו.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אני מניח שהפוסטים העתידיים יטפלו בנושאים האלו גם אבל הסקרנות שלי גדולה, אתה יכול לתת דוגמאות קצרות לגבי נק' 3 הצורך בנזילות לפני היעד המתוכנן ולהסביר על קצה המזלג את נק' 5? האם זה בגלל התוחלת החיובית של ההשקעות?

  4. מאיר

    נקודה 3 היא פשוטה: הקצאת נכסים מתחילה בהבנת ההוצאות האפשריות בחיים. הרבה מאוד משקיעים נאלצים להשתמש בתיק ההשקעות שלהם הרבה לפני הזמן שהם תיכננו כי הם נתקלו בהוצאות שלא חשבו עליהם. אנשים נוטים לא להעריך נכון את המחיר [וההתחייבות] של חוזר נזילות.
    נקודה 5: ריבית דריבית ותוחלת חיובית תגרום לרבע הראשון [לצורך המחשה] שמושקע לצבור יותר ערך מאשר שלושת הרבעים האחרים [כמובן שזה משתנה בהתאם לתנועה].

  5. tabasco mark

    מאמר יפה , אני אתעמק בו בהמשך

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    שאלה לגבי איזון של רכיבי התיק בירידה חזקה
    לפי מה שהוסבר אני בעצם נפטר מהרכיב שהפסיד פחות וקונה עוד מהרכיב שהפסיד יותר
    למרות שאני מבין שאמורה להיות קורלציה לא ישרה בין הרכיבים
    האם גם במצב כזה האיזון אמור לעבוד

  7. מאיר

    כן, גם במקרה כזה איזון אמור לעבוד. במציאות, קורלציה לא ישרה בין רכיבים היא דבר נדיר יחסית, ולמעשה – לפי ההיסטוריה – קיימת רק בין אקוויטי לחוב, ורק לאורך זמן מספיק ארוך.
    יש עוד מידע במאמר שהוקדש לאיזון התיק, בחלק 3 בסדרה: http://bit.ly/b7SXyE

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

אתם יכולים להשתמש באפשרויות ותגי ה-HTMLהבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>