«

»

מאי 12 2014

מודל חוזק יחסי, נאסדאק מול S&P500 – חלק 1: הגדרות ותוצאות

זו אינה הפעם הראשונה שאני כותב על חוזק יחסי. בפעם הקודמת כתבתי על השוואה בין הסקטורים השונים, ויש גם אפילו מודל שמתעדכן באתר. רשומה זו עוסקת במודל קצת יותר ארוך טווח, היחס בין אינדקס המחירים של בורסת הנאסדאק לאינדקס ה-S&P500. אפצל את הנושא הזה לשני חלקים. בחלק זה אתן את הגדרות המודל ואת תוצאותיו, ובחלק השני אתן עוד אלטרנטיבה ודיון פרקטי בשימושים שלו.

הייחוד של בורסת הנאסדאק הוא רף הכניסה הנמוך לרישום יחסית לבורסת ניו יורק, הן מבחינת מחיר הרישום והמחיר השנתי, והן מבחינת התנאים הפיננסיים. הקריטריונים של הבורסה מובילים ליותר הנפקות בזמני גאות, יותר חברות שנופלות בזמני שפל, ובאופן כללי ליותר חברות קטנות, טכנולוגיות וספקולטיביות. להמחשה, שווי השוק הממוצע של חברה בנאסדאק כרגע הוא כ-3 מיליארד דולר לעומת 12 מיליארד דולר ב-NYSE. ולא רק ששווי השוק הממוצע של ה-NYSE  גדול פי 3, גם ההתפלגות שלו שונה. בבורסת ניו יורק יש פחות מ-1000 מניות קטנות, לעומת יותר מ-2000 בבורסת הנאסדאק. ובנוסף,  בורסת הנאסדאק מחזיקה פי 3 מניות טכנולוגיות לעומת שכנתה, אפילו שיש בה שני שליש מכמות המניות.

כל זה מצביע לנו שאינדקס המחירים של בורסת הנאסדאק מורכב מחברות יותר מסוכנות. ומכאן, כאשר האינדקס עולה יחסית לאינדקס מחירים פחות מסוכן (כמו ה-S&P500), אנחנו יכולים להניח שמשקיעים מחפשים יותר סיכון. ומשקיעים מחפשי סיכון זה אחד המאפיינים של שווקים עולים.

בספר Technical Analysis: Power Tools for Active Investors של Gerald Appel, הוא משתמש באינדקס המחירים של בורסת ניו יורק, אבל אני מעדיף להשתמש באינדקס ה-S&P500  (אקרא לו מעכשיו SPX) בעיקר כי זהו האינדקס שאותו אנחנו רוצים לסחור בסוף, או לכל הפחות, אליו אנחנו משווים את הביצועים שלנו.

חישוב המומנטום היחסי בין שני האינדקסים הוא פשוט: נחלק את המחיר השבועי הנאסדאק במחיר ה-SPX כדי לקבל את היחס. אם היחס גדול מהממוצע שלו ב-10 השבועות האחרונים, נגיד שהנאסדאק מוביל, אחרת נגיד שהוא מפגר (וה-SPX מוביל). התזה של המודל היא: כאשר הנאסדאק מוביל, נקנה את השוק. וכאשר הוא מפגר, נחזיק מזומן.

כך זה נראה בחצי העשור האחרון (האינדיקטור בחלק התחתון של המסך, ומצב המערכת מסומן בחצים למעלה או למטה על הגרף השבועי של ה-S&P500).

מבין עשרות הטריידים, שאת התוצאות שלהם ננתח בהמשך, אפשר לראות שבתקופות שבהן השוק דשדש או ירד, האינדיקטור זיגזג בעצמו או עבר לאדום.

עכשיו קצת סטטיסטיקה

הנאסדאק הוביל ב-57% מהזמן, וה-SPX בשאר ה-43%. כלומר בערך חצי/חצי.

מאז 1971 ועד 2014, ה-SPX עשה בערך 1680 נקודות.

1650 מתוכן היו בזמן שהנאסדאק הוביל, ורק 30 מתוכן היו כשהוא פיגר. כלומר למרות שהאנסדאק הוביל רק בכחצי מהזמן, עדיין 98% מרווחי ה-SPX הגיעו בזמן הזה. כלומר המודל הזה הבטיח לנו שנקבל יותר תשואה, אבל במחצית הזמן מהשוק.

כפי שניתן לראות בטבלה, התשואה השנתית עלתה בחצי אחוז, שזה לא מעט. הירידה המקסימלית ירדה משמעותית (כלומר חווינו רק הפסד מקסימלי של 33% במקום 56%), הזמן שלנו בשוק התקצר כמעט בחצי, וסטיית התקן גם היא ירדה (כלומר התיק באופן כללי פחות תנודתי).

על גבי הגרף זה נראה כך:

הרשתי לעצמי להוסיף גם עקום שמתאר את המודל + תשואה של 1.5% על המזומן, שזה מספר סביר יחסית להצעות של הברוקרים השונים (לאחרונה הריבית היא 0%, אבל בכל השנים קודם לכן היא היתה יותר גבוהה).

בחלק הבא אבחן את התוצאות כאשר נחליף את ה-SPX  בנאסדאק, וגם אדון בשימושים אפשריים.

«

»

3 תגובות

  1. יאיא

    ברכות על חזרת פרסום המאמרים וכרגיל בצורה עניינית ומקצועית

    -בדיוק לאחרונה התחלתי להתעניין ב
    sector rotation
    כך שהמאמר בא בטוב :)

    אם משהו מכיר ויכול לתת חוות דעת על אתר
    SectorSurfer's — http://www.sumgrowth.com

    אשמח

    1. מאיר

      פעם ראשונה שאני נתקל באתר הזה. מעניין אם יש להם נתונים היסטוריים על בחירות וביצועים בתיקים השונים שהם מציעים, ופירוט המתולוגיה. אני באופן אישי לא חושב שכדאי ללכת על קופסאות שחורות.

  2. אילון

    מאמר נכון, אני מזהה את ה-sector-rotation וגם כתבתי עליו. תמשיכו במאמרים המצויינים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

אתם יכולים להשתמש באפשרויות ותגי ה-HTMLהבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>