«

»

ינו' 11 2010

יתרון כמותי 2: ממוצעים נעים

182457_9046

לאחר מאמר הפתיחה שבוע שעבר בו הצגתי את הנושא והנחתי את היסודות לסדרת המאמרים, אני מעוניין במאמר השבוע להציג את היתרון הכמותי הראשון של הסדרה, באמצעות ממוצעים נעים.

הממוצע הנע משמש משקיעים וסוחרים רבים כאשר הם באים לבחון את הפוזיציות שלהם. הממוצע הנע נפוץ מאוד בתחום הניתוח הטכני אך גם סוחרים פונד' יכולים להשתמש בו כאשר הם רוצים לראות בקלות את המגמה של הנכס.

הממוצעים הנעים הפופלארים ביותר הינם הממוצעים של 50 ו-200 ימים ויש מספר רב של שיטות אשר אפשר להשתמש בהם. כל משקיע מפתח את הגירסה שלו לשימוש בממוצעים נעים וחלק אף משתמשים בתקופות זמן אחרות, או בממוצעים נעים מיוחדים (אקספודנציאלים, מתחשבים במחזור וכו') או בכל שילוב שלהם. כל משקיע מנסה למצוא את היתרון שלו עם הממוצעים הנעים.

במאמר זה אנסה לבחון את הממוצעים הנעים הרגילים מול תנועת המחירים על מדד תל אביב 25. במידה ותיהיה דרישה במאמרים נוספים אפשר להמשיך ולחקור את נושא הממוצעים על מדדים נוספים, או מדדים מיוחדים מול תנועת מחירים או אחד מול השני.

ממוצע נע אשר מחושב כך:2-1

(כאשר Close הינו מחיר הסגירה ו-N הינו תקופת הימים אשר מסתכלים אחורה.)

ממוצע נע הינו אינדיקטור מגמה אשר מטרתו לעזור למשקיע לזהות את המגמה של הנכס. שימוש בממוצע נע "מחליק" את תנועת המחירים וכך מאפשר להימנע מחלק מהרעש אשר קיים בשווקים אך במחיר של עיקוב מסוייים במעקב אחרי תנועת המחירים. מכוון שהאינדיקטור הינו ממשפחת אינדיקטורי המגמה הוא יראה תוצאות טובות יותר ככל שהנכס נוטה להיות במגמות רצופות ללא "קפיצות". אני חושב שמדד תל אביב 25 הינו מדד אשר נוטה למגמות ולכן צופה כי ממוצעים נעים יכולים לתת יתרון כמותי בשוק.

 

לצורך הבדיקה השתמשתי בנתונים על מדד תל אביב 25 מה-3 לינואר 2000 ועד 16 לדצמבר 2009 (אם למישהו יש נתונים מוקדמים יותר אשמח אם יצור איתי קשר). כל הבדיקות בוצעו ללא הפרשי ביקוש-היצע וללא התחשבות בעמלות, אלא אם צויין אחרת. בכל הגרפים ציר ה-X הינו תקופת הזמן של הממוצע.

 

בדיקה 1 - ממוצע מול מחיר :

החוק:

קניה כאשר מחיר עולה מעל ממוצע X ימים ומכירה כאשר הוא יורד מתחת לממוצע. ללא מכירה בחסר.

הרצתי בדיקה על כל הממוצעים הנעים בין 5-200 בגלל הכמות הרבה של הממוצעים הנעים אציג את הנתונים במספר גרפים :

2-2

2-3

מבדיקה של 196 ממוצעים אפשריים אפשר לראות כי התוצאות עקביות ולכן אפשר להגיד כי הרעיון הינו רעיון בעל בסיס במציאות ולא נובע מעינוי המידע.

 

ניתן ללמוד כי:

1.      שימוש בממוצעים מאפשר לנו לחמוק ממרבית הירידות (מקסימום הפסד של בין 20 ל-30 אחוז מול 50% בקנה והחזק) - ראו גרף 2.

2.      ההימנעות מההפסדים הובילה אותנו לנצח את מדד היחוס (123% רווח בקנה והחזק מול בין %110 ל300% בשיטת הממוצעים). - ראו גרף 1. כמו כן מעקב אחרי כל הממוצעים נתנה תוצאה חיובית נומינאלית.

3.      כמו שיטות עוקבות טרנד רבות אחרות השיטה לרוב מפסידה אך הרווחים שלה מכסים על ההפסדים - שימו לב כי השיטה לא הראתה יותר מ-45% הצלחה אך כן הצליחה לנצח את מדד היחוס. חדי העין יכולים לראות כי דווקא כאשר לשיטה היו בערך 20% טריידים רווחיים דווקא אז היא הראתה 300% רווח - מקסימום הרווח של הממוצעים.

חשוב לציין כי לא ניתן לשכפל את התוצאות הללו בגלל שעלויות הפעולה והמיסים יקזזו את הרווחים. אך חשוב לראות כי הרעיון שמאחורי השיטה שהוצגה הינו אמיתי ועם מחקר אישי נוסף ניתן להתאים את הרעיון לעבודתכם.

אם כך הבדיקה הנ"ל הראתה כי כאשר מדד תל אביב 25 מעל הממוצע שלו הוא נוטה להמשך עליות. אך מה עם ירידות? האם המצב זהה במגמה יורדת? לצורך כך אבצע את בדיקה 2:

 

בדיקה 2 - ממוצע מול מחיר (מכירה בחסר):

החוק:

מכירה בחסר כאשר מחיר יורד מתחת לממוצע X ימים וקניה כאשר הוא עולה מעל לממוצע. ללא קניה.

שוב, הרצתי את הבדיקה על כל הממוצעים הנעים בין 5-200 ואציג את הנתונים במספר גרפים, ניתן לראות כי התוצאות פחות טובות:

2-4

2-5

 

מסקנות בינייים:

1.      תוצאות השיטה בשורט פחות טובות מלונג (גם ברווחים וגם בהפסד המקסימאלי של השיטה), אך עדיין התוצאות לרוב רווחיות נומינאלית ובתנודתיות נמוכה יותר מקניה והחזקה. מכאן אני חושב כי ניתן להניח שכאשר המדד יורד מתחת לממוצעים (בייחוד אם לא מתייחסים לממוצעים הקצרים ביותר) הוא שלילי.

2.      הרווחים מול ממוצע 50 יום (פלוס מינוס כמה ימים) נותנים תוצאות טובות ביותר גם בשורט וגם בלונג - לדעתי זה מראה כי מספר רב של שחקנים בשוק מתייחסים אליו.

 

אני חושב שברור משתי הבדיקות שבצעתי כרגע ששיטה המשלבת גם קניה וגם מכירה בחסר בסה"כ תשפר את התשואה של כל שיטה בנפרד. להלן התוצאות:

 

בדיקה 3 - ממוצע מול מחיר (קניה ומכירה בחסר):

החוק:

קניה כאשר המחיר עולה מעל הממוצע ומכירה בחסר כאשר המחיר יורד מתחת לממוצע. חשיפה לשני הכיוונים - 100% מהזמן בשוק.

2-6

 

מסקנות ביניים:

1.      ניתן לראות כי הרווח השתפר משמעותית בגלל אפקט הריבית דריבית.

2.      גם המקסימום הפסד גדל מעט בעקבות העובדה כי בבדיקה זו אנו 100% מהזמן בשוק והשיטה גם טועה יותר ממה שהיא צודקת. חשוב לציין כי למרות שההפסד המקסימאלי גדל הוא עדיין קטן ממקסימום ההפסד של קנה והחזק.

 

לסיכום

שימוש בממוצעים נעים יכול לתת יתרון כמותי לסוחר ולמשקיע, אבל יש להתאימו במיוחד לשיטת המסחר האישית שלכם. לדוגמה, סוחרים פעילים יכולים להשתמש בממוצעים כ-Filter על מנת לייצר העדפה לקניה או למכירה בחסר בעוד סוחרים פחות פעילים יכולים לדחות קניות או להשתמש בממוצעים בשביל שיפור אלוקציית הנכסים שלהם.

במאמר לא הוצגה שיטה יחודית למסחר מכוון שרציתי להראות כי הרעיון של שימוש בממוצעים כטריגר לעסקאות עובד (בינתיים). עם עוד קצת מאמץ שלכם אתם יכולים להשתמש במה שכתוב פה ובעבודה שלכם ולשפר את הטריידים שלכם.

נושא הממוצעים הנעים רחב מאוד ובמידה ויש לכם רעיונות למחקרים נוספים שאתם רוצים שאעשה כתבו בהערות ואתייחס אם לא בהערות אז בכתבות עתידיות.

במאמר מוסגר, חשוב לי לציין כי לעלויות העסקה יש השפעה על תקופת הזמן שכדאי לבחור בה. ככל שעלויות המסחר גבוהות יותר כך יש העדפה לממוצעים ארוכים יותר אשר נותנים פחות איתותים. ולהפך, שעלויות המסחר נמוכות יותר נעדיף ממוצעים קצרים יותר אשר צמודים יותר למחיר ונותנים יותר איתותים.

 

 



«

»

3 תגובות

  1. tabasco mark

    תותח , כבר אמרנו !!
    מלמד ומעורר חשיבה !

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מאמר יפה, אבל בסיסי. אני מחכה להמשך.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ליאב שלום נחמד ראות את המחקר שאתה עושה.
    מחקרים נוספים תוכל למצוא באתר של ED SAYKOTA האתר נקרא THE TRADING TIRBE
    יש לו שם חלק שלם עם מאמרים בנושא.
    מ"נ הוא סוג של LOW PASS FILTER ועל זה תוכל לקרא גם כן – ולמצא סוגים חדשים של מ"נ ומסננים (בעיקרון זה מתחום החשמל )
    המ"נ הכי מפורסם שיש וגם עליו כדאי לך לקרא הוא של JURIK . גם על כך דוגמאות ומאמרים נוספים יש באתר שלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

אתם יכולים להשתמש באפשרויות ותגי ה-HTMLהבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>