«

»

ספט' 22 2012

מודל החלפת סקטורים

Sector Rotation הוא מודל וותיק עם שני רעיונות מרכזיים הסובבים סביב ביצועי המחיר של הסקטורים השונים. רעיון אחד הוא לקנות את הסקטורים עם הביצועים הטובים ביותר. רעיון זה אינו שונה ממסחר מומנטום, תחום שנחקר לא מעט [קודם, קודם], או ממערכות כגון תיק ה-ETF הגלובאלי שניתן למצוא באתר.

הרעיון השני בהחלפת סקטורים הוא שניתן להבין טוב יותר את התנהגות השוק כאשר בוחנים את הסקטורים השונים שפועלים בו. זהו אינו רעיון חדש בשום קנה מידה. התזה בבסיסו נשענת על שלוש הנחות [כרגיל, צריך להבין היטב את ההנחות, כי כאן נופלות וקמות התיאוריות בשוק ההון]: הראשונה היא שהכלכלה מחזורית, באופן צפוי למדי. השנייה היא ששוק ההון בכללותו מחזורי בהתאמה לכלכלה [ועל כן גם צפוי למדי], וכי הוא מקדים את המחזור הכלכלי במספר חודשים. ההנחה השלישית היא שבתוך המחזור הכלכלי ישנן חברות מסוימות שיפעלו טוב יותר מחברות אחרות, בהתאם לביקוש הצפוי באותו שלב.

שלושת ההנחות מסוכמות בצורה ברורה בתרשים המוכר הבא.

או בצורה יותר מפורטת, לפי הטבלה הבאה של פידלטי.

אפשר ליישם את הרעיון בצורה קלה יחסית. כאשר סקטורים כמו פיננסים, צריכת מותרות וטכנולוגיה [נקרא להם סקטורים חיוביים] מצליחים לעומת סקטורים כמו תשתיות, צריכה הכרחית ואנרגיה [סקטורים שליליים] – השוק נמצא במחזור עולה.

יש עוד אלמנט רלוונטי, אם כי פחות מוזכר, והוא תאבון הסיכון. הסקטורים החיוביים הם סקטורים תנודתיים יותר, עם מכפילים גבוהים יותר. כאשר הרצון לסיכון גבוה יותר הקונים נמשכים לסקטורים הנ"ל. אפשר לראות זאת בהתאמה בין ביצועי הסקטורים החיובים למדדים כמו מניות קטנות וטכנולוגיה לעומת מדדים רחבים וגדולים יותר.

אם תיאוריית החלפת הסקטורים הייתה פונדמנטלית נטו, כלומר בהתאם לביקוש למוצרי החברות ללא קשר לביקוש המניות, לא היינו מצפים לראות קשר למדד כמו  Russell 2000, שיחסית מאוזן במשקלי הסקטורים שלו. השוק לא עובד בצורה כזו. הרצון להקדים את השחקנים האחרים יוצר תמיד עיוות לא צפוי במחיר ומוסיף רעש רב לציורים היפים של המחזוריות. זו גם הסיבה שבגללה קשה לעקוב בצורה עיוורת אחר המודל.

את החלפת הסקטורים ניתן לראות בפעולה בטבלה הבאה.

הטבלה תעודכן באופן קבוע באתר.

מפתח:

התרשים הראשון מראה את היחס בין ביצועי הסקטורים החיוביים [פיננסים, צריכת מותרות וטכנולוגיה] לעומת סקטורים שליליים [תשתיות, צריכה הכרחית ואנרגיה]. הביצועים נמדדים על פני תקופה של חודשיים והיחס מנורמל לסולם בין 50 למינוס 50. התעודות בשימוש בפרוקסי למחיר: XLY, XLF, XLK לעומת  XLU, XLP, XLE.

התרשים השני מראה את היחס בין המדדים הקלים נאסדאק 100 וראסל 2000, לעומת המדדים הכבדים של דאו ג'ונס 30 ו-S&P500. היחס נמדד באותו אופן כמו התרשים הראשון. התעודות בשימוש בפרוקסי למחיר: QQQ, IWM לעומת  SPY, DIA.

התרשים השלישי הוא מדד ה-S&P500 להשוואה, ביחד עם נפח המסחר, שגם הוא נמדד באופן יחסי ל-50 יום האחרונים שלו.

הטבלה התחתונה מציגה רשימה של סקטורים ותעשיות ממוינת לפי חוזק יחסי בתנועת המחיר.

עמודת ה-Status יכולה להכיל את הערכים 25H/25L לציון שיא חיובי או שלילי במחיר לעומת 25 היום האחרונים, או 65H/65L בהשוואה ל-65 יום אחרונים.

Z-Score הוא המרחק של המחיר מהממוצע שלו ונמדד בסטיות תקן. וככל שהציון הזה יותר גבוה [מעבר לסטיית תקן אחת], כך מדד ה-Abnormalcy ינוע ימינה ויציין תנועה חריגה באותו סקטור.

«

»

תגובה אחת

  1. קובי

    מעניין מאוד, תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

אתם יכולים להשתמש באפשרויות ותגי ה-HTMLהבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>